לברון ג'יימס – האישיות החיובית ביותר ב-NBA!

המלך (הישן) מת! יחי המלך (החדש)!

מי שחזה בוויקאנד האול סטאר בניו אורלינס ומי שראה והקשיב לראיון שלו הערב עם סטיב סמית' ב-NBA.TV,  גילה לברון ג'יימס חדש לחלוטין.

עניו.

צנוע.

מתחשב.

שמח לתת את הבמה למישהו אחר.

הדבר החשוב, המהנה, והמספק ביותר עבורו בכל הוויקאנד היה הביקור הבלתי מתוקשר לחלוטין בגרטנה – שכונה קשה, מוכת יום, פרבר דרומי של העיר. עשרות ילדים שחורים הקיפו אותו ב-'בויז אנד גירלז קלאב', בניין שהוא בנה להם עם מגרש כדורסל,  חדר משחקים, חדר מלאכה, חדר אומנות, וחדר מחשבים. הוא הגיע להשיק את הבניין שהוא תיכנן וכמובן שילם עבורו כמתנה לילדי הגיטו.

הוא הגיע עם משאית מלאה מתנות וממתקים לילדים וילדות של השכונה. רק שלט קטן בצד הבניין מזכיר את שמו של לברון ג'יימס כתורם להקמת הבניין והאחראי הבלעדי להקמתו.

לא תקראו זאת בשום מקום כי לברון החליט למפרע לעשות זאת ללא טיווי ומדיה.

איך אני יודע?  אני הייתי באטלנטה עד היום, וצפור קטנה שעובדת באטלנטה האוקס סיפרה לי.

אין תמונות בעתונים, אין צילומי טיווי, ואפילו אתרי האינטרנט לא ידעו על כך (עכשיו כולם יודעים).

מסתבר שרק שלושה ימים אחרי המעשה הדבר התגלה לעתון 'פליין דילר' של קליבלנד, מאוחר מדי עבור תמונות, ראיונות, או הצהרות.

איזה הבדל מ-"THE DECISION". הבנאדם עשה סיבוב של 180 מעלות בחייו, והפך לא רק לשחקן הטוב ביותר ב-NBA אלא גם לתורם מס' 1 (על זה כבר כתבתי!), ולשחקן העניו והחביב ביותר מכולם, וכל הקנאים והשונאים יכולים מצידי לקפוץ לבריכה מלאה של צואה רכה.

כשנודע לאחר המעשה על התרומה לבניין ל-'בויז אנד גירלז' – אותו ארגון שאליו הלך בזמנו הכסף על תכנית "ההחלטה" , מעשה מאד חיובי שהפך למכה לתדמיתו והוא נשאל על כך הוא הגיב: "עברתי הרבה בשנים האחרונות והדבר החשוב ביותר עבורי היום הוא להבדיל בין דברים חשובים ללא חשובים. לעזור ל-'בויז אנד גירלז' הוא דבר חשוב מאד עבורי. אחד החשובים ביותר!"  הוא המשיך: "לי ישנם שני בנים משלי. אשתי ואני עושים הכל 'NOT TO SPOIL THEM' ואני רואה את האושר בעיניהם כשמשהו חשוב וטוב קורה להם. אני רוצה שכל הילדים בעולם ירגישו כך, ואני מקדיש הרבה מזמני וכספי לעשות מה שאני יכול שזה יקרה. זו הפכה למטרה חשובה בחיי!".

לפני שכל החכמולוגים הציניים באתר יקפצו עליו ויעליבו אותו, שיחשבו מה הם עשו אי פעם בחייהם עבור ילדי עוני. האם תרמו יום התנדבות אחד?  האם תרמו מתנות חנוכה לילדים שלא מקבלים מתנות? אז שיספרו עד עשר ויחשבו לפני שהם מתחילים לירות תגובות.

לברון הפך לאדם אחר לחלוטין מאשר היה לפני כמה שנים. הריהביליטציה מהיום העצוב של 'ההחלטה' נראית בכל דבר, כולל משחקו. מי שחזה באול סטאר ביום ראשון חזה בלברון כחלק מחבורת המזרח ללא כל אנרגיה מיוחדת לסיים כ-MVP. הוא סתם שיחק לתרום, להיות חלק מהחבורה, ולעזור לנצח את המערב – דבר שהפך להרגל אצלו. דווקא שחקנים ככרמלו אנטוני וקווין דוראנט היו החזירים הגדולים ששיחקו עבור עצמם יותר מאשר עבור קבוצתם. לברון? רק היי-פייבס עם כל שחקן, צ'ירלידר על הספסל, והאנרגיה החיובית של כל הקבוצה.

בראיון שנתן ל-NBA TV הוא מודה שרק מזל גדול הציל אותו במשחק הששי נגד סאן אנטוניו, משחק בו הוא פישל בגדול. הוא מודה: "אילו הפסדנו, האשמה היתה בי. ריי אלן הציל אותי מ-DEEP SHIT!".

ביום ששי לברון – שהופיע לאחרונה בשער של GQ – נתן מסיבה שידובר בה שנים אליה הוזמנו כל המי ומי בכדורסל, אומנות, שירה, ופוליטיקה, אך תמיד תמיד האורחים החשובים ביותר הם חבריו הטובים מהעממי והתיכון באקרון, אוהיו, שהוא נשאר נאמן אליהם עד היום, וכולם מעורבים היום בעסקיו. ומי שחושב שהקרב על ה-MVP עם דוראנט גרם לחימום היחסים בין השניים, דוראנט היה אחד מהאורחים החשובים.

בראיון ל-NBA.TV הוא אמר: "ככל שהשנים עוברות אני יודע שעל הפארקט ומהפארקט השגתי את מה שיש לי, ואני יודע שגם משחק הכדורסל שלי עדיין לא ניגמר. אבל אני מרגיש בעצמותי שישנם לי דברים חשובים הרבה יותר לעשות מחוץ לפארקט. אני רוצה לעשות את כל מה שניתן לעשות כדי שגם לאחרים יהיה חלק מהטוב שיש לי, ולזה אקדיש את חיי אחרי הכדורסל".

אני לא שמעתי אף פעם אף שחקן אחר מדבר ככה.

ובקשר למאונט רשמור?

"אם לא הייתי אומר שברצוני להיות שם יום אחד, הייתי משקר. כל שחקן ברמה גבוהה חייב לשאוף לסיים שם במרומי ההר".

אגב, וזה לא שייך למאמר, קובי בחר את 'הר רשמור' שלו: מייקל, מג'יק, בירד, וביל ראסל. הר רשמור שלי הוא מייקל,לארי, מג'יק, וקרים. רק בגלל שביל ראסל שייך לתקופת כדורסל אחרת. אם היה הר רשמור שני, ארבעת הפרצופים בו היו צ'מברליין, ביל ראסל, אוסקאר רוברטסון, וטים דאנקן.  הר רשמור שלישי? קובי, לברון, אולג'ואן, וד"ר ג'יי.